תיקון 5 לחוק זכות יוצרים: חסימת אתרים מפרים והפרה עקיפה

ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התיקון נועד להתמודד עם הפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, ומשנה באופן מהותי את ארגז הכלים העומד לרשות בעלי הזכויות.

צו הגבלת גישה למקור תוכן

התיקון מסמיך לראשונה את בית המשפט ליתן צו המופנה כלפי ספקי גישה לאינטרנט, ומורה להם להגביל — במלואה או בחלקה — את הגישה למקורות תוכן המפרים זכויות יוצרים. ספקי הגישה מהווים כאן גורמי ביניים שביכולתם לחסום את הגישה לאתר שיש בו תוכן מפר, ואין מדובר בהטלת אחריות עליהם בגין ההפרה עצמה.

קודם לתיקון נדרשו בתי המשפט לשאלת סמכותם ליתן צווי חסימה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, וההכרעות בסוגיה לא היו אחידות. בית המשפט העליון קרא למחוקק להסדיר את הנושא. התיקון מייתר את המחלוקת ומעניק בסיס סטטוטורי ברור.

הפרה עקיפה של הזכות להעמדה לרשות הציבור

סעיף 48א לחוק יצר עילה חדשה כנגד מי שעל דרך עיסוק מקל או מרחיב את הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור תוך הפרה, במטרה להפיק רווח. על פי דברי ההסבר, הסעיף אינו מטיל אחריות על בעלי אתרים, מנהלי פורומים או גורמי ביניים אחרים ביחס לפעולות שמבצעים המשתמשים, אלא מכוון להיאבק באתרים פיראטיים המספקים קישורים לתכנים מפרים.

חשיפת זהותו של מפר אנונימי

התיקון הוסיף פרק המסדיר את סמכות בית המשפט להורות לספק שירות לחשוף פרטים מזהים של מנוי הנטען כמפר זכויות יוצרים — סוגיה שנותרה עד אז ללא הסדרה מפורשת.

סייגים והסדרים משלימים

לצד הרחבת כלי האכיפה, התיקון כולל גם הסדרים המצמצמים חשיפה:

• סעיף 56א קובע כי הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק לא יחול על מוסדות לא מסחריים — עמותות, ספריות, מוזיאונים ומוסדות חינוך — שהעמידו יצירה אמנותית לרשות הציבור באופן מפר, ובלבד שההפרה לא נעשתה למטרה מסחרית.
• התיקון מסדיר שימוש ביצירות "יתומות", שבעלי הזכויות בהן או יוצריהן אינם ידועים או לא אותרו לאחר שקידה סבירה.

ות.

אסמכתה: חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019 (ספר החוקים).