תיקון 5 לחוק זכות יוצרים: חסימת אתרים מפרים והפרה עקיפה

ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התיקון נועד להתמודד עם הפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, ומשנה באופן מהותי את ארגז הכלים העומד לרשות בעלי הזכויות.

צו הגבלת גישה למקור תוכן

התיקון מסמיך לראשונה את בית המשפט ליתן צו המופנה כלפי ספקי גישה לאינטרנט, ומורה להם להגביל — במלואה או בחלקה — את הגישה למקורות תוכן המפרים זכויות יוצרים. ספקי הגישה מהווים כאן גורמי ביניים שביכולתם לחסום את הגישה לאתר שיש בו תוכן מפר, ואין מדובר בהטלת אחריות עליהם בגין ההפרה עצמה.

קודם לתיקון נדרשו בתי המשפט לשאלת סמכותם ליתן צווי חסימה בהיעדר הסמכה מפורשת בחוק, וההכרעות בסוגיה לא היו אחידות. בית המשפט העליון קרא למחוקק להסדיר את הנושא. התיקון מייתר את המחלוקת ומעניק בסיס סטטוטורי ברור.

הפרה עקיפה של הזכות להעמדה לרשות הציבור

סעיף 48א לחוק יצר עילה חדשה כנגד מי שעל דרך עיסוק מקל או מרחיב את הגישה ליצירה שהועמדה לרשות הציבור תוך הפרה, במטרה להפיק רווח. על פי דברי ההסבר, הסעיף אינו מטיל אחריות על בעלי אתרים, מנהלי פורומים או גורמי ביניים אחרים ביחס לפעולות שמבצעים המשתמשים, אלא מכוון להיאבק באתרים פיראטיים המספקים קישורים לתכנים מפרים.

חשיפת זהותו של מפר אנונימי

התיקון הוסיף פרק המסדיר את סמכות בית המשפט להורות לספק שירות לחשוף פרטים מזהים של מנוי הנטען כמפר זכויות יוצרים — סוגיה שנותרה עד אז ללא הסדרה מפורשת.

סייגים והסדרים משלימים

לצד הרחבת כלי האכיפה, התיקון כולל גם הסדרים המצמצמים חשיפה:

• סעיף 56א קובע כי הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק לא יחול על מוסדות לא מסחריים — עמותות, ספריות, מוזיאונים ומוסדות חינוך — שהעמידו יצירה אמנותית לרשות הציבור באופן מפר, ובלבד שההפרה לא נעשתה למטרה מסחרית.
• התיקון מסדיר שימוש ביצירות "יתומות", שבעלי הזכויות בהן או יוצריהן אינם ידועים או לא אותרו לאחר שקידה סבירה.

ות.

עבירות פליליות חדשות — סעיף 61(ז)-(ח)

רכיב שנוטים להחמיץ: התיקון הוסיף לסעיף 61 לחוק שתי עבירות פליליות המכוונות לפעילות פיראטית מסחרית. נאסר על אדם לשדר יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, ללא רשות בעל הזכות ובמטרה להפיק רווח, וכן נאסר עליו להעמיד יצירה לרשות הציבור באותם תנאים. במקביל תוקן סעיף 62(ב) והורחבה האחריות גם לנושאי משרה בתאגיד בגין עבירות אלה.

הדגש על "היקף מסחרי" ו"על דרך עיסוק" נועד להבחין בין מפעילי אתרים פיראטיים לבין משתמשי קצה.

יצירות יתומות — סעיף 27א

התיקון הסדיר שימוש ביצירה שבעל זכות היוצרים בה אינו ידוע או לא אותר, בכפוף לתנאים מצטברים: שקידה סבירה לאיתור הבעלים לפני השימוש; ציון ברור — באותו אופן שבו נעשה השימוש — כי השימוש נעשה לפי הסעיף וכי בעל הזכות רשאי לדרוש את הפסקתו, בצירוף פרטי יצירת קשר; והפסקת השימוש או קבלת רישיון לאחר קבלת הודעה מבעל הזכות.

בשימוש מסחרי נדרשים תנאים נוספים: פרסום הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני השימוש, ותשלום תמלוג ראוי לאחר קבלת הודעה מבעל הזכות — למפרע ממועד תחילת השימוש. "שקידה סבירה" תיבחן, בין השאר, בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה.

סייגים לפיצוי הסטטוטורי — סעיף 56א

התיקון קבע כי הפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 56 לא יחול על מי שהעמיד לרשות הציבור באינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור, בהתקיים כל אלה: המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר הודעה; היצירה לא הועתקה מקטלוג מכירות; וההפרה לא הייתה למטרה מסחרית, או שהמפר הוא עמותה, מוסד ללא כוונת רווח, חברה לתועלת הציבור, הקדש או אגודה עות'מאנית שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 ש"ח.

הסייג אינו חל על מוסדות מדינה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות ותאגידים שהוקמו לפי חוק. בנוסף, הפיצוי הסטטוטורי לא יחול על מוסדות חינוך, ספריות, ארכיונים ומוזאונים מסוגים שקבע השר, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה ולא למטרה מסחרית.

מועדי תחילה

רוב הוראות התיקון נכנסו לתוקף עם פרסומו. פרק ח'1 — הפרק שעניינו חשיפת זהותו של מפר אנונימי — נכנס לתוקף בחלוף תשעה חודשים מיום הפרסום, ונקבע כי הוא יחול גם לגבי תכנים שניתן להם פומבי לפני אותו מועד.

אסמכתה: חוק זכות יוצרים (תיקון מס' 5), התשע"ט-2019 (ספר החוקים 2777, 9.1.2019, עמ' 187; התקבל בכנסת ביום 1.1.2019).