האם ניתן לעקוב ולנטר אחר מיקום רכבי עובדים באמצעות GPS או מערכת מיקום אחרת?
יאיר מינטוס, עו"ד
בשני מקרים שהובאו בפני בית הדין האזורי לעבודה נדונה השאלה האם ניתן לנטר מיקום של רכבי עובדים באמצעות אמצעי ניווט לוויני -GPS? בסק (ב"ש) 1026/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' תש"ן תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (פורסם ב"נבו") בדקה המעבידה דוחות שעות של חלק מעובדיה, ששימשו כסיירים, וערכה השוואה בין הדוחות שהגישו עובדים אלו לבין דו"חות ה"איתוראן" שהותקן ברכבם. מהשוואה זו גילתה כי למרות דיווחים של העובדים לגבי הימצאות במקום מסוים, בפועל הללו נמצאו במקום אחר. ההסתדרות טענה כי השימוש במכשיר האיתוראן ובדוחות האיתוראן, הוא שימוש מנוגד לדין, ושלא למטרה לשמה נועד המכשיר, שהיא שמירה על ביטחון העובדים. המשיבה טענה כי העובדים מודעים לניטור מיקום הרכבים. בית הדין קבע כי אין ממש בטענות ההסתדרות לפיהן השימוש שעשתה המשיבה בדוחות איתוראן מהווה פגיעה בפרטיות הואיל ומדובר בעובדים אשר נוהגים לצורך עבודתם בכלי רכב השייכים למעבידה, ואשר בהם מותקנים מכשירי איתוראן. דוחות האיתוראן המלמדים היכן היו העובדים, מתייחסים לשעות העבודה של העובדים ולא מעבר לכך ועל כן איתור מקום הימצאם של העובדים בזמן העבודה, עת מדובר בעבודה שמטיבה הינה ניידת, אינו פוגע בפרטיות, והוא בא לסייע בידי המעבידים לפקח על העובדים. זאת במיוחד כאשר העובד מוסר מידע בדוחות הנוכחות היכן הוא נמצא והבדיקה של המעביד נעשית בדיעבד. בית הדין השאיר בצריך עיון את השאלה האם המידע שנמצא במסוף הבקרה של איתוראן אצל המעבידה הוא בגדר "מאגר מידע" כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 אולם קבע, לכאורה ומבלי להתעמק בכך, כי מקום הימצאם של כלי הרכב של העובדים בזמן העבודה אינו מהווה "מידע" כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.
בבשא (ת"א) 5298/09 עודד רובין נ' חברת תשתיות נפט ואנרגיה (פורסם ב"נבו") הגישה המעבידה דוח נוכחות של "איתוראן" אשר כלל אף מידע לגבי רכבי העובדים לאחר שעות הפעילות. לגבי מיקום הרכבים במהלך שעות הפעילות נקבע כי אין מחלוקת כי המעבידה רשאית לעיין בדוחות האיתוראן, בהסתמך על פסק הדין בעניין סק (ב"ש) 1026/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' תש"ן תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ. כמו כן, הסכים בית הדין עם עמדת המעבידה לפיה מדובר במידע שהמעביד זכאי לקבלו מהעובד משחובתו של העובד להימצא במקום העבודה בשעות העבודה וזה מהווה חלק מהסכם העבודה שלו עם המעביד, בפרט כאשר מדובר בעבודה ניידת.
המבקש טען כי העובדה כי המעבידה חשופה למידע זה אף בשעות שמעבר לשעות העבודה ואף בשבתות ובחגים, מהווה פגיעה בלתי מידתית בפרטיות ולכן, מסמכים אלה פסולים לשמש כראיה בבית משפט על פי הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות. ביחס לסוגיה זו קבע בית הדין, כי למעלה מן הצורך יתכן וחשיפת נתונים בדבר מקומות בהם שהו עובדים מעבר לשעות העבודה עולה כדי פגיעה בפרטיות, אך לא הכריע בכך שכן הדבר לא היה דרוש לעניין הנדון. בית הדין התיר את הצגת דוחות הנוכחות אולם הפעיל את עיקרון ה"עיפרון הכחול" באופן שדיווחי האיתוראן שמעבר לשעות העבודה לגביהם אין מחלוקת יוסתרו ואילו הדיווחים הנוגעים שעות העבודה יוותרו גלויים.
