עדכון, ביום 20.3.2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את נוסח התקנות שנועדו להסדיר את תחום מימון ההמונים. להרחבה ראה/י .

כזכור עדכנו בפוסט קודם כי ביום 29.12.2015 אושר בקריאה שניה ושלישית החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק)(תיקוני חקיקה), התשע”ו–2015 (להלן: “החוק“) שעיקרו מתן היתר לגיוס הון מקוון מהציבור, ללא תשקיף. אולם, מאז ועד היום טרם תוקנו תקנות המסדירות את האופן בו יאושרו “רכזי הצעה”, קרי  חברות המרכזות את ההצעה ומשמשות כמתווכות להצעה ולמכירה של ניירות הערך באמצעות אתר אינטרנט, מהו גובה התמורה המקסימלי שיכולה להתקבל בהצעה כאמור ומהו גובה התמורה המקסימלי מכל משקיע.

במסגרת עת”מ 18700-04-16 אקזיטוואלי בע”מ נ’ רשות ניירות ערך נדונה עתירתה של חברת אקזיטוואלי אשר הפעילה אתר אינטרנט לצורך ביצוע גיוסי הון, אשר סיפק ליזמים ולתאגידים שאינם רשומים בבורסה לניירות-ערך תשתית לגיוסי הון ממשקיעים פרטיים. עניינה של העתירה הוא בהחלטת הרשות לניירות-ערך מיום 23.3.2016 במסגרתה הורתה הרשות לעותרת לחדול מהפעילות של גיוס הון מהציבור שלא באמצעות תשקיף, בהיותה מנוגדת לחוק. לטענת העותרת, החלטה זו של הרשות תביא הלכה למעשה לסגירת פעילותה, לפיטורי עובדיה ולכך שמשאבים רבים שהיא השקיעה – ירדו לטמיון. במסגרת פסק הדין קבעה כב’ השופטת רות רונן, כי בחינת התיקון בחוק לענין מימון המונים מביאה לכלל מסקנה כי לא ניתן לפעול מכוחו של הסעיף בטרם התקנת התקנות הנדרשות לצורך הפעלתו. 

העותרת טענה כי היא פנתה לרשות והציעה כי זו תאפשר את פעילותה במתכונת הכוללת שלושה שלבים, שנועדה לצמצמם את חשיפת פרטי ההצעה ל-35 ניצעים בלבד, אולם הרשות דחתה את הצעתה. עוד טענה העותרת  כי מטרתו של החוק המסדיר הייתה להתיר פעילות דוגמת המיזם של העותרת ולא לאסרה, וזאת במסגרת הוספתו של הסעיף לענין מימון המונים. חרף האמור, החליטה הרשות להתייחס אך ורק לצמצום וההגבלה שנקבעו בסעיף 15א(א)(4) המתוקן. לכן דרישת הרשות לפיה העותרת תחדל מפעילותה עד אשר יושלמו התקנות הנדרשות לצורך הפעלתו של הסעיף לענין מימון המונים היא בלתי-סבירה, והיא נוגדת את חופש העיסוק וזכות הקניין שלה. בשל פגיעה זו בזכויות יסוד, יש לפרש את החוק כך שיאפשר את המשך הפעילות של מי שכבר פעל עם חקיקתו, וזאת עד להתקנת התקנות. העותרת הוסיפה כי היא מוכנה כבר עתה להתאים עצמה לפעילות לפי הסעיף לענין מימון המונים, ולפעול כ”רכז הצעה” כהגדרתו בסעיף זה, תוך התאמת פעילותה גם לטיוטת התקנות שפרסמה הרשות.

עוד טענה העותרת כי הרשות חזרה בה מהיתר שהעניקה לה בעבר להפעיל את אתרה.

הרשות טענה כי לאחר שנכנס לתוקף החוק ובכללו גם סעיף 15א(א)(4) המתוקן לחוק ניירות ערך, הובהר כי הפרסום המותר בדבר כוונה להציע ניירות-ערך הינו פרסום כללי בלבד ומוגבל מאוד בתוכנו. חל איסור מוחלט על מתן נתונים כספיים בקשר להצעה העומדת על הפרק, או על פרסומו של כל נתון כספי אחר הנוגע לפעילותה של החברה המגייסת. תיקון זה סתם את הגולל על הפרשנויות הרחבות שניתנו בעבר לסעיף 15א(א)(4) המקורי. הוא אף גובר על כל עמדות סגל הרשות שניתנו לפניו, לרבות בעניינה של העותרת (במכתב מספטמבר 2011), בהיותו דבר חקיקה. על העותרת היה לפעול על-פי נוסחו המתוקן של הסעיף, וזאת אף בלא פנייה כלשהי מצד הרשות בעניין זה.

הרשות אף דחתה את בקשת העותרת לפעול בהתאם לסעיף לענין מימון המונים. לגישתה, בטרם תיקונן של תקנות לא ניתן לפעול מכוח הסעיף, ואין חשיבות לעובדת פרסומה של טיוטת תקנות על-ידי הרשות.

כב’ השופטת רות רונן פסקה, כי בחינת הסעיף לענין מימון המונים מביאה לכלל מסקנה כי לא ניתן לפעול מכוחו של הסעיף בטרם התקנת התקנות הנדרשות לצורך הפעלתו. מסקנה זו עולה הן מלשון הסעיף והן מתכליתו:

באשר ללשון הסעיף – ראשית, הסעיף לענין מימון המונים קובע כי על “רכזי הצעה” כהגדרתם בחוק, וכפי שהעותרת מבקשת להיות, להירשם במרשם הרכזים המוסדר בפרק ה’5  לחוק ניירות-ערך (אשר נוסף גם הוא במסגרת תיקון 58 לחוק ניירות-ערך). דא עקא, מרשם כזה לא הוקם עדיין על-ידי הרשות, וטרם הוסדרו התנאים והדרישות לרישום רכזי הצעה במסגרתו.

….

שנית, החוק המסדיר קובע שלוש הגבלות הנוגעות לגיוס הכספים במסגרת עבודתו של רכז הצעה (סעיפים 15ב(4א)(ב) – 15ב(4א)(ד) לחוק ניירות-ערך): הגבלת התמורה שיכול התאגיד המציע לקבל במשך שנה – הגבלת סכום הגיוס; הגבלת הסכום שיכול משקיע בודד להשקיע בתאגיד מציע מסוים; הגבלת הסכום שיכול משקיע בודד להשקיע בכלל במסגרת הצעות של תאגידים במשך תקופה של שנה. כיוון שהסכומים של הגבלות אלו טרם נקבעו בתקנות, אין כל דרך ליישמן בשלב זה. הגבלות אלה אף הן אינן עניין פורמאלי, אלא הן העומדות בבסיס הסדרת נושא מימון המונים בתחום ניירות-ערך. מטרתה של הגבלת הסכומים היא לתחום את הגיוס בפלטפורמה זו לחברות קטנות המבקשות לגייס סכומים נמוכים יחסית, וכן למשקיעים קטנים אשר רמת הסיכון אליה יהיו חשופים באמצעות השקעה באותן חברות (שאינן מחויבות בפרסום תשקיף) תהיה מוגבלת ומפוקחת. לכן, בלא יציקת תוכן למגבלות של סכומי הגיוס וההשקעה, לא ניתן לטעמי להוציא לפועל את הסעיף לענין מימון המונים כבקשת העותרת.

שלישית, ישנה חשיבות לעובדה כי על-פי החוק המסדיר, התקנות שיותקנו מכוח הסעיף לענין מימון המונים טעונות אישור של ועדת הכספים של הכנסת, ואין די באישורו של השר או של הרשות בלבד. משמעות הדבר היא כי המחוקק ראה לנכון להעביר את בחינת הקריטריונים לעבודתו של רכז הצעה ל”כנסת זוטא”. החלטה זו של המחוקק מקשה עוד יותר על קבלת טיעוני העותרת כי ניתן להפעיל את הסעיף ללא התקנת תקנות, או אף להסתמך על טיוטת התקנות שפרסמה הרשות ואשר טרם נידונה ואושרה בוועדת הכספים של הכנסת.”

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.