, ,

"חברות הארנק" – בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע מתי יש לראות בתשלומים ששולמו לחברה בגין דמי ניהול, משום הכנסת עבודה שהתקבלה אצל המנכ"ל (בעלי החברה) באופן אישי

ביום 20.10.2014 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת מיכל אגמון-גונן) בע"מ (ת"א) 28320-05-12 קרן תל אביב לפיתוח נ' מדינת ישראל פקיד שומה תל אביב 5, ובמסגרת נדון ערעור קרן תל אביב לפיתוח נגד החלטתו של פקיד השומה לסווג תשלומים שהועברו על ידי הקרן לחברה בבעלות מנכ"ל הקרן, כ"שכר עבודה" (החייב בניכוי מס במקור, בין היתר) ולא כ"דמי ניהול".

בית המשפט קבע כי ביחס למהות היחסים בין הצדדים, דובר בהסכם להעסקת המנכ"ל ולא בהסכם למתן שירותי ניהול באמצעות החברה המתקשרת. ההסכם ביטא התקשרות פרסונלית עם המנכ"ל ולא עם החברה שבבעלותו, שהוקמה רק לאחר חתימתו. אף לנוכח לשון ההסכם נקבע כי יש לראותו כהסכם ההעסקה אישי של המנכ"ל.

בית המשפט עבר אף לבחינת האינדיקציות החיצוניות להסכם וקבע שהן מובילות למסקנה כי התשלומים ששולמו לחברה, כביכול בגין שירותי ניהול, הם תשלומים בגין שכר עבודתו של המנכ"ל. בין היתר לאור העובדה כי דובר בחברת מעטים, בבעלות בלעדית של המנכ"ל, אשר הוקמת לאחר חתימת ההסכם בין הצדדים. בנוסף, המנכ"ל לא משך מהחברה משכורת או דיבידנד בשנות המס מושא הערעור. מנגד, המנכ"ל מילא כרטיס עובד, הונפקו  לו תלושי שכר מדי חודש המבטאים הטבות שניתנו למנכ"ל באופן אישי וגולמו במלואן על ידי המערערת לפי שיעור המס השולי של המנכ"ל ולא לפי שיעור המס החל על החברה. במסגרת פרישתו של המנכ"ל שולמו לו הטבות כמקובל אצל המערערת ביחסיה עם עובדיה ונערך מסמך "ג"ח אברהם בן שושן" שהתייחס למנכ"ל באופן אישי ולא לחברת הניהול.

בנוסף – יישם בית המשפט המחוזי את המבחנים לקיומם של יחסי עובד ומעביד, כגון כמו מבחן ההשתלבות ומבחן השליטה והפיקוח, וגם על בסיסם קבע כי מתקיימים יחסי עובד מעביד.

ראוי להדגיש כי מדובר במקרה קיצוני יחסית, במסגרתו נחתם "הסכם ההעסקה" ולא הסכם ניהול, לאחר תחילת העבודה ולא טרם לה, הונפקו למנכ"ל תלושי שכר בגין רכיבי שכר מסויימים והופק לו תלוש 106 מידי שנה, ונדמה שהצדדים לא הקפידו על הפרדה ברורה בין שירותי הניהול ליחסי העבודה. כמו כן יש להדגיש, כי פסק הדין אינו שולל, באופן עקרוני, מתן שירותי ניהול באמצעות חברה, אולם קובע כי הדבר לא נעשה במקרה שהובא בפניו.