נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים של רשות האוכלוסין וההגירה – מאי 2017

עדכון 7.9.2017

1. במסגרת בג"צ 2293/17 אסתר צגיי ואח' נ' הכנס ואח'  ניתן ביום 26.7.2017 צו על תנאי "המכוון אל המשיבים (הכנסת משרד הפנים וכיו"ב) והמורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע לא יבוטל רכיב הפרשת העובד בגובה 20% משכרו שמעוגן בסעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן: החוק) וכן סעיף 1יא4 לחוק, המעגן את חובת הניכוי המינהלי מרכיב המעביד."
2. הדיון נקבע לדיון בהרכב מורחב של 7 שופטים ליום 5.12.2017.
3. נרשם מפורשות כי לא ניתן צו ביניים ("בנקודת זמן זו, לא יינתן צו ביניים המשנה תוקפה של חקיקה ראשית."). קרי, עד להחלטה בעתירה אין צו זמני ויש חובה לפעול בהתאם להוראות החוק והנוהל.

ביום 25.4.2017 פרסמה רשות האוכולוסין וההגירה את "נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים" שהינו מבוסס על חוק עובדים זרים התשנ"א, 1991 (ועל החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה–2014).

בהתאם לנוהל זה, ועל פי סעיף 1יא1 לחוק עובדים זרים, שתוקפו החל מיום 1.5.2017, נקבע כי מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן (על פי ההגדרה שלהלן) יפקיד עבורו פיקדון עבור כל חודש בו הועסק המסתנן על ידו, בסכום חודשי השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן באותו החודש – 20% כחלק העובד, ו-16% כחלק המעסיק. הפיקדון יופקד עבור עובדים זרים שהם מסתננים, העומדים בתנאים הבאים:

• שוהים בישראל.
• שהייתם בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע.
• המסתננים נכנסו לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 ("חוק הכניסה לישראל").
• בעלי רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

את הפיקדון יש להפקיד  מדי חודש באופן מקוון באמצעות מילוי טופס תשלום פיקדון על ידי מעסיקים עבור עובדים זרים מסתננים.

לדברי הנוהל, החלת חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים נועדה מצד אחד להבטיח את זכאותו של העובד המסתנן לזכויות פנסיוניות ופיצויי פיטורים, ומצד שני ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתנן מישראל במועד כאשר הדבר יתאפשר, ולמנוע את השתקעותו בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל", המוגדרת בסעיף 1י2 לחוק כמועד שבו על המסתנן לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. בהתאם לכך, מפיקדונו של מסתנן שנותר לשהות בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל", רשאית הרשות לנכות סכום יחסי מן הפיקדון בעד כל חודש איחור ביציאה, כמפורט בחוק ובנוהל.