אופציות שהוענקו לחברה, בגין שירותי ניהול שניתנו על ידי בעלי החברה באופן אישי, ימוסו לפי סעיף 3(ט)

בע"מ 44913-01-12 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 1 דן בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד הש' מגן אלטוביה) בערעור שהגישה המערערת על שומות שהוציא פקיד השומה. נושא הערעור הינן אופציות שהוענקו למערערת, בגין שירותי ניהול שהעניקה לחברת ליפמן הנדסה אלקטרונית בע"מ (להלן: "החברה"), באמצעות מר יעקב פרי באופן אישי.

בית המשפט המחוזי פסק, כי סעיף 102(א) לפקודה מגדיר עובד "לרבות נושא משרה בחברה, אך למעט בעל שליטה", אולם, הואיל והמערערת עצמה לא כיהנה כנושאת משרה בחברה, אלא מר פרי באופן אישי, הרי שלא ניתן לראות בה כ"עובד" לצורך החלת סעיף 102 לפקודה. בית המשפט הסיק על מעמדה זה מכוח הסכם ההתקשרות בין המערערת לחברה: בהסכם זה נקבע כי שירותי הניהול יוענקו על ידי מר פרי באופן אישי, וכי אין בין המערערת לחברה יחסי-עובד מעביד. ההסכמה היתה למינוי מר פרי כיו"ר דירקטוריון החברה, ולא היתה הסכמה למינוי המערערת עצמה כדירקטורית או יו"ר הדירקטוריון (כניתן לפי סעיף 235 לחוק החברות).

משכך פסק בית המשפט כי אין לראות במערערת "עובד" של החברה, ואין להחיל עליה את הוראות סעיף 102 לפקודה, אלא את הוראות סעיף 3(ט) (כפי שהיא עצמה הסכימה בהסדר מס שלה עם המשיב), הרואה ברווח שנצמח למערערת משום הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, ומאפשר דחיית אירוע המס למועד מימוש האופציה.

כמו כן, פסק בית המשפט המחוזי כי אין לקבל את ההבחנה בין אופציות סחירות לבלתי סחירות, כפי שנעשה בע"א 7034/99 פקיד שומה כפר סבר נ' יאיר דר, שכן פסק דין זה עוסק בעניינו של "עובד" ודן ביחס שבין סעיף 2(2) פקודה לבין סעיף 3(ט)(1)(א) לפקודה, ואילו המערערת אינה עובדת של החברה, וממילא לא חלות עליה הוראות סעיף 2(2) לפקודה המתייחסות לטובת הנאה של עובד ממעבידו.

ביום 6.11.2016 אישרר בית המשפט העליון את פסק הדין של בית המשפט המחוזי במסגרת ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נ/ פקיד שומה תל אביב 1, וקבע כי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי נעשו לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, וכי לא נמצאה בהן טעות.