האם זכות סרוב ראשונה בין בעלי מניות חלה אף בהעברת מניות עקיפה בתאגיד המחזיק במניות החברה?

יאיר מינטוס, עו"ד

בה"פ (מחוזי ת"א) 477/02 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' מגה טי.וי. ישראל בע"מ נדונה תחולתה של הוראת זכות סירוב ראשונה בהסכם מייסדים, ביחס להעברת מניות שבוצעה בתאגיד המחזיק במניות החברה הרלבנטית שנוסדה בהתאם להסכם המייסדים.

המדובר בחברה שנוסדה במאי 2001 לצורך ההשתתפות במכרז וקבלת הרשיון להפעלת ערוץ ייעודי ישראלי בשפה הרוסית.

המחלוקת בין בעלי הדין סבה על פרשנותם של סעיפים 5.2 ו-5.5 להסכם המייסדים שתכליתם לפטור העברות מסוימות מגדר זכות הסירוב הראשונה שנקבעה בהסכם. המבקשת טענה כי על פי פרשנותו הראויה של סעיף זה, הסעיף חל לא רק על העברה ישירה של מניות החברה, אלא גם על העברה עקיפה הנעשית על ידי מכירת מניותיה של החברה המחזיקה בבעלות על המניות בחברה. המשיבים טענו כי סעיף 5.2 דן אך ורק במכירה ישירה של מניות החברה, ואינו חל על העברת מניות בתאגיד שבבעלותו מניות החברה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק (מפי כבוד הש' זפט) כי תכליתו של סעיף 5.2 להסכם המייסדים להבטיח כי לכשיחליט מי מהמייסדים להציע את מניותיו למכירה, תינתן לבעלי המניות האחרים זכות סירוב ראשונה לרכישת המניות. הפרשנות המוצעת על ידי המשיבים לסעיף 5.2 מעקרת את זכות הסירוב הראשונה מכל תוכן, שכן לפי פירוש זה כל שעל בעל מניות לעשות כדי לסכל את זכות הסירוב הראשונה הוא למכור את מניות התאגיד המחזיק בבעלות על מניות החברה, כשבכך ממילא מועברות באופן עקיף המניות בחברה לרוכש.

החלטת בית המשפט המחוזי אושרה בפסק הדין של בית המשפט העליון שדן בערעור ביום 14.11.2002 (ע"א 4857/02 מגה טי.וי ישראל בע"מ נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ).

לאחר פסק דין זה, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי (גם כאן, מפי כב' השופט זפט) עניין סבוך יותר שנדון בה"פ (ת"א) 580/03 בנק  דיסקונט לישראל בע"מ נ' PALUMON  B.V שם נדונה העברת מניות של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל שהוחזק על ידי חברות פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ ("פיבי") ובנק דיסקונט לישראל בע"מ ("דיסקונט"). פיבי נשלטה על ידי PALIMON B.V שהינה חברה זרה ("פלימון") בשליטת משפחת ספרא. בהסכם ביניהם, העניק כל צד (פיבי ודיסקונט) למשנהו זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות הבקנ הבינלאומי שברשותו, ונקבע כי זכות זו תוחל גם על חברת אם, חברות בת וחברות בשליטה.

ב-27.4.03 נמסרה הודעה לבורסה כי פלימון מכרה 51.89% מההון המונפק והנפרע ו-70.59% מזכויות ההצבעה בפיבי לקבוצת בינו. אין חולק כי פיבי לא הציעה לדיסקונט לרכוש את המניות מושא חוזה זה. לטענת דיסקונט, מכירת המניות מפרה את זכות הסירוב הראשונה שהוקנתה לו בהסכם בעלי המניות של הבנק הבינלאומי. בנק דיסקונט ניסה להסתמך על פסק הדין שניתן בעניין מגה טי.וי. המתואר לעיל. לטענת פיבי, זכות הסירוב הראשונה חלה רק לגבי מכירת מניות הבנק הבינלאומי, כפי שנקבע מפורשות בסעיף 7 להסכם בין הצדדים, ואינה חלה על מכירת מניות בפיבי.

כב' השופט זפט קבע, כי בעניין זה התוכן הכלכלי האובייקטיבי של נושא החוזה אינו מתמצה במכירת מניות הבנק הבינלאומי, אף כי העברת השליטה בבנק היתה מרכיב עיקרי וקובע בעיסקה (צדיק בינו, נציג הרוכשים, אף התבטא כך בראיון לעיתון סמוך לחתימת ההסכם). הוא הוסיף וקבע כי השוני הרלבנטי העיקרי בין העניין שנדון בע"א 4857/02 (הערעור על פסק הדין בעניין מגה טי.וי) ובין ענייננו הוא שבפסק הדין בע"א 4857/02 המניות מושא זכות הסירוב הועברו להחזקת תאגיד (חברה פרטית) שהוקם לצורך החזקה במניות אלו, ולא היה לתאגיד זה תוכן אחר כלשהו, ואילו בעניין הנדון בפסק דין זה, פיבי, שהחזיקה במניות הבנק הבינלאומי בעת כריתת ההסכם, מוסיפה להחזיק בהן עד היום, ופיבי אינה חברת החזקות ריקה מתוכן כי אם חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה ולה נכסים ופעילות משמעותיים לבד מההחזקה במניות הבנק, גם אם ההחזקה במניות הבנק היא העושה את פיבי אטרקטיבית ומייצגת את עיקר שוויה.

לאור הפסיקות המובאות לעיל מוצע, כי ככל שמבקשים מייסדים או בעלי מניות של חברה לקבוע כי העברת מניות בחברת אחזקות המחזיקה במניות החברה, פטורה או כפופה לזכות הסרוב הראשונה בחברה, מן הראוי שיציינו זאת מפורשות בסעיף הדן בזכות הסירוב הראשונה, כאשר ניתן לפטור העברות מסויימות בסעיף ה-Exempted Transfers או Permitted Transferees, או לקבוע מפורשות כי ההוראה תחול אף על כל העברת מניות בחברת האחזקות.