עבירות סביבתיות שמטבען נעשות לא פעם על ידי עסקים וחברות עלולות לחייב את בית העסק בפלילים. בהתאם לסעיף 23 לחוק עונשין עבירה המבוצעת על ידי עובד או מנהל בחברה, במסגרת פעילות החברה, תחייב בדרך כלל את החברה בפלילים וניתן יהיה להגיש כתב אישום נגד החברה.

"23 (א)  תאגיד יישא באחריות פלילית –

(1)   …כשהעבירה נעברה על-ידי אדם במהלך מילוי תפקידו בתאגיד…"

בשל טבעם הכלכלי, וקביעת בתי המשפט שיש להכות את מבצע העבירה בכיסו על מנת ליצור הרתעה משמעותית, הקנסות המוטלים על חברות המורשעות בביצוע עבירות סביבתיות נוטים להיות גבוהים ומשמעותיים.

מרבית העבירות הסביבתיות אינן מחייבות כוונה, או אפילו ידיעה, ודי בכך שלא נעשה כל שניתן להימנע מביצוע העבירות על מנת שהחברה תמצא אחראית בפלילים.

למנהלים בתאגיד אחריות מיוחדת – "אחריות נושא משרה". אחריות נושא משרה משמעותה שהמנהל עצמו עשוי להימצא חב בפלילים גם אם לא הייתה לו מעורבות ישירה בעבירה אך הוא עצמו, במשרתו הניהולית, לא פיקח כנדרש ולא עשה כל שניתן למניעת העבירה.

כך למשל, סעיף 15 לחוק שמירת הניקיון קובע:

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף 13 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו"

או סעיף 20כב' לחוק המים שקובע:
     
"נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה"