תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה השתנה ומה נדרש מכל ארגון

ביום 14 באוגוסט 2025 נכנס לתוקפו תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 — התיקון המשמעותי ביותר שנעשה בחוק מאז חקיקתו. התיקון אושר כשנה קודם לכן, ותקופת הביניים נועדה לאפשר לארגונים ולגופים ציבוריים להיערך לשינויים.

עיקרי השינויים

סמכויות אכיפה מנהליות

לראשונה הוקנו לרשות להגנת הפרטיות סמכויות פיקוח, בירור מנהלי ואכיפה מנהלית רחבות, ובראשן הסמכות להטיל עיצומים כספיים משמעותיים בגין הפרת החוק. לצד זאת הורחבו סמכויות החקירה של הרשות, המאפשרות לה לערוך ביקורות ולדרוש מסמכים ומידע, ונוספו עבירות פליליות.

חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות

התיקון מטיל על קטגוריות מסוימות של גופים חובה למנות ממונה על הגנת הפרטיות. הממונה אחראי, בין היתר, לוודא שהגוף עומד בדרישות החוק, לשמש מוקד ידע מקצועי, לייעץ להנהלה ולעובדים, להכין תוכניות הדרכה ובקרה, לפקח על יישום נוהלי אבטחת המידע, לטפל בפניות הציבור בנוגע לזכויותיהם ולשמש איש קשר מול הרשות.

הממונה נדרש להיות בעל ידע משפטי בדיני פרטיות, הבנה טכנולוגית והיכרות עם תחום פעילות הגוף, ולפעול ללא ניגוד עניינים. הממונה יכול שיהיה גורם חיצוני שאינו עובד הארגון.

שינוי משטר רישום המאגרים

חובת רישום מאגרי המידע צומצמה, ובמקומה הוטלה חובת דיווח לרשות ביחס למאגרים מסוימים.

עדכון הגדרות יסוד

התיקון מעדכן הגדרות מרכזיות בחוק ומקרבן לסטנדרטים המקובלים בעולם, בהשראת רגולציית ה-GDPR האירופית.

מה נדרש לעשות בפועל

• מיפוי המידע האישי שהארגון אוסף, מעבד ומחזיק, ובחינה האם קמה חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
• עדכון מדיניות הפרטיות ומנגנוני קבלת ההסכמה, לרבות בטפסים ובממשקים דיגיטליים.
• בחינת ההתקשרויות עם ספקים ומעבדי מידע חיצוניים והתאמת סעיפי הפרטיות בהן.
• עדכון נוהלי אבטחת המידע והתאמתם לתקנות אבטחת המידע ולדרישות התיקון.
• הסדרת מנגנון לטיפול בפניות בעלי המידע — עיון, תיקון ומחיקה — בלוחות זמנים מוגדרים.

החשיפה הנובעת מאי-עמידה בדרישות אינה כספית בלבד: לצד העיצומים קיימת חשיפה תדמיתית, וכן חשיפה לתביעות אזרחיות.

אסמכתה: חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024 (פרסום בספר החוקים).