קניין רוחני/סימני מסחר

עבירות הקניין הרוחני נקבעו בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) תשל”ב-1972 וחוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007.

בפקודת סימני המסחר קבועות מספר עבירות פליליות, אך המטרה המרכזית מאחורי כולן הינה למנוע שימוש בסימני מסחר רשומים ללא רשותו של בעל סימן המסחר. כך לדוגמא, מכירת פרטי לבוש הנושאים סימן מסחר רשום של חברת אופנה ללא הרשאה מהחברה שהיא בעלת סימן המסחר הרשום. או דוגמא אחרת, מכירת משקה אלכוהולי תחת סימן מסחר של חברת משקאות ידועה, בעוד המשקה עצמו אינו מיוצר בחברה.

שימוש בסימן מסחר רשום ללא רשות, מעבר לפגיעה בקניין הרוחני, עלול לגרום להטעיית ציבור. כך ירכוש אדם מפלוני חולצה, או מכנסיים, הנושאים סימן רשום של מותג ידוע, בעוד לפריט האופנה עצמו אין כל קשר לחברה שהיא בעלת המותג. מובן כי במקרה זה הפגיעה אינה רק בבעל סימן המסחר הרשום אלא בציבור בכללותו שהולך שולל על ידי שימוש לא מורשה בסימן המסחר. במקרה של מכירת משקה אלכהולי תוך הפרת סימן מסחר רשום, למשל, הפגיעה בציבור אף משמעותית יותר. שכן, הליך הייצור של המשקה אינו מפוקח ולא מן הנמנע כי צריכת המשקה עלולה לסכן את בריאות הציבור.

העונשים בגין עבירות לפי פקודת סימני המסחר מפורטים בסעיף 60 לפקודה כדלקמן:

(א)  העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)   מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר;
(2)   מייבא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקוי של סימן כאמור, והסימון עלול להטעות אדם אחר; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי טובין שסומנו בהרשאת מי שהוא בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון;
(3)   עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), או מוכר, משכיר או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי;
(4)   מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), לשם מסחר בהם.
(ב)  נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.
(ג)   המוסר מידע כוזב לרשם בקשר עם בקשה לרישומו של סימן בפנקס, דינו – מאסר שנה.

העבירות המנויות בחוק זכויות יוצרים תכליתן הברורה היא להגן על היוצרים ועל יצירתם מפני שימוש לא מורשה. המעשים שביצועם מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים מפורטים בסעיף 61 לחוק זכויות יוצרים

(א)  לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ב)  לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ג)  לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה.
(ד)  לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי.
(ה)  לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ו)  לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א).

הענישה בתחום זה של הפרת זכויות יוצרים הינה מחמירה ביותר במטרה להרתיע מפני הפרת זכויות יוצרים,  זאת כמפורט בסעיף 62 לחוק:

(א)  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים (במרבית העבירות הכלכליות שאינן קבועות בחוק העונשין העונש הוא עד שלש שנים)או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ – 2,250,000 ש”ח), התשל”ז-1977 (להלן – חוק העונשין):
(1)   עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו;
(2)   מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ב)  העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)   עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה;
(2)   מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי;
(3)   מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו.
(ג)   המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ד)  נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה.

משרדנו ייצג במספר רב של תיקים בהם נוהלו הליכים בגין הפרה של סימני מסחר, ואנו מכירים היטב את הליכי החקירה המיוחדים, את הדרישות אותן יש להוכיח בבית המשפט, כמו גם את פסיקת בתי המשפט בתחום האמור.