ביום 14.12.2016 פורסם תזכיר חוק השותפויות, התשע"ז-2016.  תזכיר החוק מציין כי הוא בא להחליף את פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: "הפקודה"), כאשר מטרתו הינה לענות על הצורך של שוק השותפויות הישראלי במודל חקיקה מודרני, יעיל ונוח. התזכיר אף נועד לגשר על פער מהותי שקיים בין דיני השותפויות בארץ לבין דיני השותפויות בעולם.

בדומה לחוק החברות, תשנ"ט-1999, מרבית הוראות החוק הינן דיספוזיטיביות – שניתן להתנות עליהן- והוא מפרט ברירות מחדל לשותפויות (שנטען כי הן מתאימות לפעילות של שותפויות בעולם), אשר ניתנות להתניה ושינוי. התזכיר אף נועד לפטור מהוראות דיווח מיותרות לרשם השותפויות וכן מחובות פרסום וחשיפה ש"מצננות את התמריץ להקים שותפויות מוגבלות בישראל" לשיטת כותבי התזכיר.

לשיטת מנסחי התזכיר והחוק המוצע, המטרה היא קידום החקיקה בתחום השותפויות בישראל אל עבר העידן המודרני, שכיום מוסדר באמצעות פקודת השותפויות המנדטורית, המבוססת על חוק השותפויות האנגלי משנת 1890 וחוק השותפויות המוגבלות האנגלי משנת 1907, ואשר פורסמה בנוסח חדש בשנת 1975.

התזכיר כולל מספר הסדרים חשובים כגון:

הרחבת מודל האחריות המוגבלת הקיים בחברות (החברה בע"מ) גם לשותפויות, בדומה למדינות רבות שהכירו בחשיבות של שותפות בערבון מוגבל (limited liability partnership).

הפחתת הנטל הבירוקרטי והקלה על עשיית עסקים (doing business) – ההצעה מבקשת להביא להפחתת עלויות ניהול עסקי השותפות ולהפחתת הנטל הבירוקרטי הכרוך ברישום השותפות. בהקשר זה מוצעים שינויים משמעותיים בהליך הרישום והדיווח לרשם השותפויות. בין השאר מוצע:

• לבטל את חובת הרישום של השותפות הכללית;
• לבטל את דרישות האישור והפרסום של הסכם השותפות המוגבלת;
• לבטל את חובות הפרסום ברשומות;
• לבטל את ההוראות העונשיות ביחס להפרת חובת הרישום ולעבור למודל של אכיפה מנהלית.

עיצוב הסדרי הליבה על בסיס האוטונומיה של הרצון הפרטי – ההצעה כוללת מספר רב של שינויים בהסדרי הליבה – מערכת היחסים בין השותפים לבין עצמם ובינם לבין השותפות. העקרונות שעמדו בבסיס השינויים הם שמירה על האוטונומיה של הרצון הפרטי של השותפים ויצירת הסדרים יעילים והוגנים בין השותפים.

יצירת סביבה משפטית תומכת לקרנות השקעה (הון סיכון) בישראל, אשר נוהגות להתאגד כשותפויות. קרנות הון סיכון בישראל הן נדבך מרכזי בפיתוח ענף ההיי-טק. לכן עידודן יאפשר יצירת סביבה עסקית תומכת לחברות הזנק ולפיתוח המשק באופן כללי. ההצעה משמרת את המודל הבסיסי של השותפות המוגבלת. לפי מודל זה לשותפים הכלליים זכויות ניהול בלעדיות והשותפים המוגבלים הם משקיעים פסיביים בלבד.

ביטול ההגבלה על מספר השותפים וכשירות כפולה של השותפים – מוצע לבטל את ההגבלה ביחס למספר השותפים הכלליים בשותפות מוגבלת (20 שותפים). בנוסף, ההצעה מסדירה בפירוש את האפשרות של ה"כשירות הכפולה" של שותף בשותפות מוגבלת, היינו, שותף כללי יוכל להיות גם שותף מוגבל. ביטול שתי המגבלות האמורות יחסוך משותפים להקים חברות במיוחד לצורך עקיפה של מגבלות אלה.

הגמשת ההסדרים ביחס לאחריותם של השותפים לחובות השותפות. בפקודה נקבע שהשותפים הכלליים בשותפות מוגבלת אחראים באחריות בלתי מוגבלת לחובות השותפות. ההצעה מבקשת לנתק בין מעמדו של שותף בשותפות לבין אחריותו לחובותיה. מוצע לאפשר לשותף כללי בשותפות מוגבלת להגביל את אחריותו לחובות השותפות.