
תיקון 3 לחוק החוזים: כשלשון החוזה חוזרת להכריע
ביום 5 בינואר 2026 התקבל בכנסת חוק החוזים (חלק כללי) (תיקון מס' 3), התשפ"ו-2026, שפורסם בספר החוקים ביום 7 בינואר 2026. התיקון מחליף את סעיף 25(א) לחוק — הסעיף המסדיר את פרשנות החוזה — ומסמן את הניסיון החקיקתי השני, והנחרץ מקודמו, לצמצם את הלכת אפ…

פיצול הדיון והיפוך סדר הבאת הראיות בתביעות לשון הרע – היכן עומדת הפסיקה כיום
כמעט בכל קדם משפט בתביעת לשון הרע עולות שתי בקשות תאומות: לפצל את הדיון בין שאלת האחריות לשאלת הנזק, ולהורות שהנתבע יפתח בהבאת הראיות. במשך שנים נהגו רבים להתייחס לשתיהן כאל "כלל" כמעט אוטומטי. ההחלטות שניתנו מאז כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדי…

מיסוי השקעות SAFE: ההנחיה המעודכנת של רשות המסים
הסכמי SAFE (Simple Agreement for Future Equity) הפכו בשנים האחרונות למכשיר גיוס נפוץ בחברות סטארט-אפ. במסגרתם מזרים המשקיע כספים לחברה באופן מיידי, ללא הקצאת מניות באותו מועד וללא נשיאת ריבית, כאשר המניות מוקצות בשלב מאוחר יותר — בדרך כלל בסבב…

תיקון 5 לחוק זכות יוצרים: חסימת אתרים מפרים והפרה עקיפה
ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. התיקון נועד להתמודד עם הפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט, ומשנה באופן מהותי את ארגז הכלים העומד לרשות בעלי הזכויות.
צו הגבלת גישה למקור תוכן
ה…

בג"ץ 2293/17: ניכוי 20% משכר עובדים מסתננים אינו חוקתי
ביום 23 באפריל 2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בבג"ץ 2293/17 גרסגהר נ' הכנסת. ההרכב המורחב, בן שבעה שופטים, קבע ברוב דעות כי "רכיב העובד" שבהסדר הפיקדון החל על עובדים המוגדרים בחוק כ"מסתננים" אינו חוקתי, והורה ע…

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה השתנה ומה נדרש מכל ארגון
ביום 14 באוגוסט 2025 נכנס לתוקפו תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 — התיקון המשמעותי ביותר שנעשה בחוק מאז חקיקתו. התיקון אושר כשנה קודם לכן, ותקופת הביניים נועדה לאפשר לארגונים ולגופים ציבוריים להיערך לשינויים.
עיקרי השינויים
ס…

ע"א 7829/18 בטר פלייס: העליון מחזיר לדיון את תביעת המפרקים נגד נושאי המשרה
בפברואר 2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 7829/18, בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' גרוסקופף) בת"א 47302-05-16 מיום 12.9.2018. באותו פסק דין סולקה על הסף תביעת המפרקים של קבוצת בטר פלייס נגד נושאי משרה בח…

מימון המונים בישראל: מהסדר שטרם נולד למסלול גיוס מוסדר
בשנת 2016 פרסמנו באתר זה סקירה שכותרתה קבעה כי תחום מימון ההמונים בישראל "עדיין אינו חוקי, עד להתקנת תקנות". מאז השתנתה התמונה מן היסוד.
הרקע החקיקתי
בשלהי שנת 2015 נחקק החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית (היי-טק) (תיקוני חק…

דילול מניות בגיוסי הון וקיפוח המיעוט – על הנפקת מניות בדיסקאונט בעקבות הלכת מדיפאואר
פתח דבר
מעטות ההחלטות התאגידיות הטעונות יותר מהחלטה על גיוס הון. מנקודת מבטה של החברה, מדובר בחמצן עסקי; מנקודת מבטו של בעל מניות המיעוט שאינו משתתף בגיוס, מדובר לעיתים במהלך המדלל את חלקו - ובמקרים מסוימים אף את ערך השקעתו - באבחה אחת. המתח הזה …

זכות מצרנות במניות חברה: זכות הסירוב הראשונה וזכות הקדימה בהקצאת מניות
בחברות פרטיות, ובפרט בחברות שהוקמו על ידי מספר מצומצם של שותפים, זהות בעלי המניות היא לעיתים קרובות לב-ליבה של ההתקשרות. שותפים בוחרים זה את זה על יסוד אמון אישי, מומחיות משלימה וחזון עסקי משותף, ולכן כניסתו של גורם זר להון המניות – בין בדרך ש…

