ועדת ערר מחוזית – חוק חינוך מיוחד

ועדת הערר המחוזית דנה בערעורים על החלטות ועדת ההשמה (לא כולל מקרים בהם החלטת וועדת ההשמה ניתנה כוועדת ערר על החלטת ועדת שילוב). העקרונות המנחים את וועדת הערר הינם אותם עקרונות המנחים את וועדת השילוב וועדת ההשמה. בגדר כך על וועדת הערר לתת משקל משמעותי לזכותו הקדימה של כל תלמיד ללמוד במסגרת הנורמטיבית ביותר כמו גם לעמדת ההורים ולמסגרת אותה הם מבקשים בעבור הילד.

מי רשאי להגיש ערר על החלטה של ועדת השמה ?

(1) ילד בעל צרכים מיוחדים.
(2) הורה של ילד בעל צרכים מיוחדים.
(3) נציג של ארגון ציבורי.

מועד להגשת ערר ומתן החלטה בערר:

את הערר על החלטת ועדת ההשמה תוך 21 ימים מיום שקיבל הגורם העורר את ההחלטה.
על ועדת הערר לקיים דיון בערר תוך 14 ימים מיום קבלת הערר ולזמן את ההורים לכל הפחות שבוע לפני מועד הדיון.
על ועדת הערר לתת את החלטתה תוך 21 ימים מיום שהוגש הערר (אלא אם כן האריכה את המועד מנימוקים שיירשמו).
החלטת ועדת הערר תשלח להורים תוך 10 ימים מיום קבלת הערר.

פרטים הנדרשים להגשת הערר:

(1) שם התלמיד/ה ומספר תעודת זהות.
(2) המסגרת החינוכית שממנה הופנה התלמיד לוועדת ההשמה.
(3) העתק החלטת ועדת ההשמה.
(4) נימוקי הערר, בצירוף כל חוות הדעת המקצועיות והמסמכים שיש בידי העוררים.

ההורים רשאים לצרף לדיון בוועדת הערר מומחים או אנשים אחרים מטעמם כדי להשמיע טיעוניהם. כמו כן רשאים ההורים להציג בפני וועדת הערר כל חוות דעת מקצועית או מסמך עדכני אחר שנוגע לילד.

אנו ממליצים בחום להגיע לדיון בוועדת ערר עם חוות דעת מקצועיות התומכות בבקשת ההורים, תהיה אשר תהיה. הצגת חוות דעת מטעם ההורים מגדילה מאד את הסיכוי להצלחת הערר, ובשים לב לכך שבפני בית המשפט יש קושי להציג מסמכים שלא עמדו בפני ועדת הערר זוהי למעשה ההזדמנות האחרונה לתמוך את בקשת ההורים בחוות דעת מקצועית. ההורים רשאים לקבל לידם, לפני הדיון עותק מכל מסמך המובא לפני ועדת הערר, למעט מסמכים חסויים.

סמכויות ועדת הערר:

(1) לקבל את הערר ולשנות את החלטת ועדת ההשמה (כולל אפיון הלקות ואפיון הלקות לשיבוץ).
(2) להחזיר את העניין לועדת השמה לדיון נוסף, עם הוראות או בלעדיהן.
(3) לדחות את הערר ולהשאיר את החלטת ועדת ההשמה על כנה.
(4) לקבוע דיון המשך.

זאת יש לדעת:

(1) ועדת הערר רשאית במידת הצורך לבקש חוות דעת נוספות או להפנות את התלמיד/ה לגורמים נוספים לשקילת עריכת אבחונים נוספים. אם ההורים מסרבים, הדבר יירשם, ו-ועדת הערר תחליט בהתאם למסמכים שלפניה.
(2) ועדת הערר אינה יכולה לקבל החלטתה ללא הזמנת ההורים לדיון.
(3) ניתן לבקש לדחות את מועד הדיון בשל סיבה מוצדקת הנתמכת במסמך מאשר. בכל מקרה לא ידחה דיון יותר מפעם אחת.
(4) אם זומנו ההורים והחליטו שלא להגיע, תוכל ועדת הערר לדון ולקבל החלטות בהיעדרם.
(5) ועדת הערר אינה רשאית להתנות את יישום החלטת ועדת הערר במתן שירותים או טיפולים כלשהם לתלמיד/ה במסגרת בו הם הושמו.
(6) ועדת הערר אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים וטיפולים כלשהם לתלמידים שאישרה את השמתם.
(7) ועדת הערר אינה מוסמכת לשבץ תלמידים במגרות חינוך אלא לקבוע את סוג המוסד החינוכי בו יושמו התלמיד/ה בלבד.

ערעור על החלטת ועדת הערר

הדרך לערער על החלטת ועדת הערר, שהינה החלטה מנהלית לכל דבר ועניין, הינה באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי. עילות העתירה הינן, בדרך כלל, פגיעה בזכויות הילד וההורים, חוסר סבירות של ההחלטה, היות ההחלטה מנוגדת לחוות דעת שעמדו בפני הוועדה, חוסר סבירות, ליקויים בפרוצדורה וכו'.
מהליכים רבים בהם טיפלנו ניתן לומר כי הסיכוי העיקרי לשנות את החלטת הוועדה קיים במקום בו עלה בידי ההורים להציג חוות דעת מקצועיות. במקרים שכאלו עשויים בתי המשפט להתערב בהחלטות הוועדה אם התמונה בדיון הינה שיש שני מסלולים בהם טמון סיכוי להצלחת התלמיד. גם אם הסיכויים נוטים לעמדה אחרת מזו שבה מחזיקים ההורים.

למשרדנו ניסיון רב בייצוג הורים בפני וועדות הערר ובעתירות לבית המשפט כנגד החלטות ועדות הערר, ונשמח לסייע לכל הורה ובכל עניין.