ועדת השמה – חוק חינוך מיוחד

ועדת השמה

וועדת ההשמה הינה וועדה סטטוטורית הממלאת שני תפקידים.

א. קבלת החלטות בעניין סוג ההשמה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

ב. וועדת ערר על החלטת וועדת השילוב.

חוק חינוך מיוחד קובע כי על ועדת ההשמה להעניק זכות קדימה להשמתו של ילד בעל צרכים מיוחדים במוסד חינוך מוכר שאינו מוסד לחינוך מיוחד.  כלל זה רלוונטי בין אם הדיון הוא בוועדת השמה רגילה או בוועדת השמה בשבתה בוועדת ערר.

מי יכול לפנות בבקשה לקיום דיון בועדת השמה?

(1) הורי הילד בעל הצרכים המיוחדים.
(2) מוסד החינוך מוכר (איש סגל, מחנך או יועץ).
(3) רשות החינוך המקומית (מנהל מחלקת חינוך, קצין ביקור סדיר, פקידת סעד משירותי הרווחה).
(4) ארגון ציבורי [לפי צו החינוך המיוחד (הכרה בארגונים ציבוריים), התש"ן- 1990].
(5) ועדת שילוב מוסדית (לאחר דיון בעניינו של התלמיד, בצירוף טופס החלטתה).

הפניית תלמיד הלומד במערכת החינוך הרגיל על ידי המוסד החינוכי בו הוא לומד לוועדת השמה תעשה רק לאחר שהמסגרת החינוכית תמצה ותתעד את כל ההתערבויות החינוכיות והטיפוליות שנעשו בעניינו של התלמיד.

תלמיד עולה חדש לא יופנה לוועדת השמה עד שנתיים מיום עלייתו, אלא אם הוריו מבקשים זאת ובידיהם מסמכים עדכניים וקבילים מארץ המוצא שלו. זאת למעט מקרים חריגים בהם ישנה לקות מובהקת ומשמעותית המגובה באבחנה על ידי גורם קביל.

תהליך ההפניה לוועדת ההשמה על ידי המוסד החינוכי:

(1) זימון הורי התלמיד לשיחה מקדימה עם מנהל המוסד ומומחים רלבנטיים.
(2) הפניית הורי התלמיד לגורם מקצועי קביל ומתאים לצורך הערכה ואבחנה של הלקות.
(3) הכנת שאלון הפנייה, על ידי צוות בית הספר, המתאר את יכולותיו ותפקודו של התלמיד בתחומים השונים. ההורים מתבקשים לחתום על השאלון ומשמעות הדבר הינה אך ורק שהמידע הוצג בפניהם ואין בו כל אישור או שלילה של האמור בו. בשל כך אין כל צורך לחשוש מלחתום על המסמך, אך ניתן להביע הסתייגות מהאמור בו.

מועד הגשת הבקשות ויישום ההחלטות: את הבקשות לקיים דיון בוועדת ההשמה יש להגיש לא יאוחר מ-31 בחודש מרץ בכל שנה. זאת לגבי שנת הלימודים העוקבת. הדיונים בוועדת ההשמה יתחילו בחודש מרץ ויסתיימו לכל המאוחר ב-15 במאי לבתי ספר ו-31 במאי לגני ילדים או לתלמידים העולים לכיתה א'.

רק החלטה של ועדת השמה שתתקיים עד התאריכים האמורים תיושם בשנת הלימודים העוקבת. החלטה של וועדת השמה שניתנה לאחר תאריכים אלו תמומש בשנת הלימודים שלאחריה.

במקרים חריגים (כגון: עולים חדשים בעלי לקויות מובהקות; תלמידים המשתחררים מאשפוז; תלמידים אחרי תאונות/טראומות נפשיות או פיזיות; תלמידים במצב חירום עפ"י חוות דעת של עובד סוציאלי; תלמידים בעלי לקויות מורכבות בתפקוד חריג במיוחד) ניתן לקיים את החלטת וועדת ההשמה באופן מיידי.
מועד קיום הדיון בועדת ההשמה: יו"ר הועדה יקבע מועד לדיון בוועדת ההשמה כך שיתקיים עד 30 ימים לאחר הפנייה.

זימון לועדת ההשמה: הזימון לוועדת ההשמה יעשה תוך פרק זמן סביר ולא פחות מ-16 ימים טרם מועד הדיון. חל איסור לקיים דיון בוועדת השמה בעניינו של תלמיד שהוריו לא הוזמנו לדיון, וכל החלטה שהתקבלה ללא נוכחות הורי התלמיד אינה תקפה, להוציא מקרה בו ההורים הוזמנו כדין וסרבו להגיע.

ההחלטה בדבר נוכחות התלמיד הינה לשיקול דעת הוריו.

הורי התלמיד יכולים לבקש לדחות את מועד הדיון מסיבות מוצדקות. לאחר שתי דחיות יתקיים הדיון גם ללא נוכחות הורי התלמיד.

המסמכים שיש להגיש לוועדת השמה:

(1) שאלון ההפניה.

(2) בדיקות שמיעה וראיה עדכניות.

הורי התלמיד רשאים להביא לפני ועדת השמה חוות דעת מקצועיות ומסמכים אחרים שנוגעים לעניינו של ילדם. ההורים רשאים לקבל לפי הדיון כל מסמך המובא בפני ועדת ההשמה, למעט מסמכים חסויים.

סמכות ועדת ההשמה: בסמכות ועדת ההשמה לקבל את אחת מההחלטות הבאות:

(1) התלמיד ילמד במסגרת החינוך הרגיל (ועדת ההשמה יכולה להמליץ כי יערך דיון לבחינת הקצאת תמיכה מתכנית השילוב).

(2) התלמיד זכאי לחינוך מיוחד וילמד במסגרת החינוך המיוחד – ועדת ההשמה תציין את סוג המסגרת לחינוך מיוחד בה ילמד התלמיד (גן ילדים לחינוך מיוחד, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל או בית ספר לחינוך מיוחד).

וועדת השמה אינה מוסמכת להחליט על מתן שירותים ועל שיבוץ למסגרת חינוכית קונקרטית (להבדיל מסוג המסגרת).

החלטת ועדת ההשמה: החלטת ועדת ההשמה תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה ובלבד שמספרם לא יפחת משלושה. ההודעה להורי התלמיד צריכה להכיל את נימוקי ההחלטה הבאים:

(1) תיאור רמת התפקוד של התלמיד תוך התייחסות לתחומים שהם בעייתו של התלמיד מתמקדת.

(2) נימוקים לקביעת סוג המסגרת, על פי עוצמת ההתערבות החינוכית-החברתית ההולמת את תפקידו.

הוועדה יכולה להחליט שמטעמים מיוחדים אין להביא בפני ההורים את נימוקי הוועדה, אך פסיכולוג חינוכי, רופא או עובד סוציאלי מטעם ההורים יהיו רשאים, בכל מקרה, לעיין בפרוטוקול כולו.

שיקולי וועדת ההשמה: שיקולי ועדת ההשמה בדבר סוג המוסד החינוכי יהיו: תפקודו הלימודי, תפקודו החברתי-הרגשי-ההתנהגותי, היקף ההתאמות הדרושות בתכנית הלימודים, היקף התערבות החינוכית שחינוך התלמיד דורש, עמדת משפחת התלמיד ויכולתה לשתף פעולה עם ההחלטות המתקבלות.

הורים רבים טועים לחשוב שהוועדה מחויבת לקבל את עמדתם. בהתאם לחוק הוועדה ראשית להחליט על פי ראות עיניה גם בניגוד לבקשת ההורים. עם זאת, שיקול דעת הוועדה מותווה על ידי החוק ופסיקת בית המשפט העליון, והוועדה אינה רשאית להחליט על מסגרת מסוימת רק בשל כך שחבריה סבורים כי זו המסגרת העדיפה.

כך למשל ובשים לב לצורך בהתחשבות בעמדת ההורים ובזכות הקדימה ללימודים במסגרות חינוך רגילות, השמה במוסד לחינוך מיוחד, בניגוד לעמדת ההורים, אפשרית, בדרך כלל, מקום בו הסבירות להשתלבות במסגרת רגילה הינה תיאורטית או נמוכה ביותר.

מועד מסירת החלטת ועדת ההשמה להורים: העתק ההחלטה המנומקת תשלח תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה ובה תצוין זכותם של ההורים לערער על החלטת ועדת ההשמה בפני ועדת ערר מחוזית תוך 21 ימים ממועד קבלת החלטת הועדה.

תקופת הזכאות לחינוך מיוחד: הזכאות של ילד בעל צרכים מיוחדים לחינוך מיוחד הינה לשלוש שנים משנת הזכאות שנקבעה על ידי ועדת ההשמה. לאחר 3 השנים יתקיים דיון חוזר בעניינו של הילד בעל צרכים מיוחדים.
החלטת ועדת ההשמה שהתקיימה בעניינו של תלמיד במקום מגוריו הקודם תקפה למקום מגוריו החדש, ואפשר להפנותו לועדת השמה באמצעות דיון חוזר.

דיון חוזר בהחלטת ועדת ההשמה: מנהל מוסד לחינוך מיוחד יביא, אחת לשלוש שנים (משנת הזכאות שניתנה על ידי הועדה הקודמת), את עניינו של ילד בעל צרכים מיוחדים הלומד במוסד, לדיון חוזר לפני ועדת ההשמה.
מנהל מוסד או ארגון ציבורי יכול לבקש דיון חוזר גם לאחר תקופה קצרה יותר משלוש שנים.

הורה רשאי הביא את עניינו של ילדו בעל הצרכים המיוחדים לדיון חוזר בוועדת השמה, ובלבד שחלפה שנה ממועד ההחלטה הקודמת בעניינו.

חרף האמור לעיל, במקרים חריגים (כגון: עולים חדשים בעלי לקויות מובהקות; תלמידים המשתחררים מאשפוז; תלמידים אחרי תאונות/טראומות נפשיות או פיזיות; תלמידים במצב חירום עפ"י חוות דעת של עובד סוציאלי; תלמידים בעלי לקויות מורכבות בתפקוד חריג במיוחד) ניתן לקיים ועדת השמה חריגה בטרם חלפה שנה ממועד ההחלטה וזו תהיה תקפה באופן מיידי.

ערר על ועדת ההשמה: ערר על החלטת ועדת ההשמה ניתן להגיש לוועדת הערר המחוזית. הסבר בעניין זה ניתן למצוא בעמוד המתאים באתר.

וועדת ההשמה כוועדת ערר על החלטות וועדת השילוב

ועדת ההשמה משמשת, בין היתר, ועדת ערר על החלטות ועדת השילוב.

הרכב ועדת ההשמה כוועדת ערר: ועדת ערר על ועדת השילוב הינה למעשה ועדת השמה עצמה ולכן הרכב ועדת הערר על ועדת השילוב הינו למעשה הרכב ועדת השמה.

מועד להגשת ערר ומתן החלטה: ערר על החלטת ועדת השילוב ניתן להגיש לוועדת ההשמה (ביושבה כוועדת ערר) תוך 21 ימים ממועד קבלת החלטת ועדת השילוב (בכתב). על וועדת ההשמה (ביושבה כוועדת ערר) לתת החלטה בערר בתוך 21 ימים מיום שהוגש הערר (אלא אם כן האריכה את המועד מנימוקים שנרשמו).

סמכויות ועדת הערר:

(1) לקבל את הערר.
(2) להחזיר את העניין לוועדת השילוב המוסדית לדיון נוסף.
(3) לדחות את הערר.

החלטת ועדת ההשמה (ביושבה כוועדת ערר): החלטת ועדת ההשמה כוועדת ערר על החלטת וועדת השילוב הינה סופית. כלומר, על החלטתה של ועדת ההשמה כוועדת ערר לא ניתן להגיש ערר נוסף לוועדת הערר המחוזית. הדרך לערער על החלטת וועדת ההשמה ביושבה כוועדת ערר הינה באמצעות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי.

השמה בחינוך המיוחד ללא דיון בוועדת השמה

ניתן להשים ילד בחינוך המיוחד גם ללא דיון בוועדת ההשמה. זאת בכפוף לחוות דעת בכתב של אנשי מקצוע המאשרת כי לילד לקות קשה המחייבת השמה במוסד לחינוך מיוחד וכי לא ניתן לשלבו במוסד חינוך שאינו מוסד לחינוך מיוחד. ראו תקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה), תשס"ו- 2005.

למשרדנו ניסיון רב בליווי הורים לוועדות השמה ונשמח לסייע לכל הורה ובכל עניין.